"טו בי אין קלאסר בי"
החיים עם הפרעות האישיות שנמצאות בקבוצה הזו האמצעית של הפרעות האישיות כלומר:
הם חתיכת ניסיון. סליחה על הביטוי.
כל אחת מההפרעות האלה,למרות השוני ביניהם - מייצרת עבור הסובבים ובחלק מהמקרים כפי שיפורט בהמשך, גם עבור האדם עצמו - חיים מאתגרים בלשון המעטה על לשון המעטה כפול שתיים.
אלו חיים של כאב, בלבול, תסכול, ופגיעה באחרים.
אלו חיים שיש בהם קשיים שקשה למי שלא נתקל בהפרעות האלה מקרוב אפילו לדמיין.
ובחלק מהמקרים זו גם גזירת גורל במובן של הקושי לשנות את ההתנהלות של בעל ההפרעה ובכך גם את החיים שלו ושל הסובבים.
אבל
רגע לפני שאפרט מעט על כל אחת מההפרעות האלה - דקה של היסטוריה.
שישים שניות על הפרעות אישיות
ובכן, הפרעות אישיות, בעצם מה הן?
אלו סגנונות התנהגות רציפים לאורך זמן ועל פני כלל תחומי החיים של הפרט המתמודד עם ההפרעה, שמייצרים פגיעה משמעותית בו (בין אם הוא סובל ובין אם לא) ובסביבתו.
במילון ההפרעות הפסיכולוגיות ה-DSM חולקו ההפרעות שאובחנו לאורך שנים לשלושה גושים - או קלאסטרים בלעז אם תרצו.
דרך חביבה במיוחד, גם היא בשפה האנגלית, כדי לזכור את שלושת הקאלסטרים היא על פי שלושת המילים המתחרזות:
MAD - מלשון שיגעון, כשהכוונה היא להפרעת אישיות שבהם ישנה חוויה של ניתוק מהמציאות.
SAD - אלו הפרעות אישיות דמויות הפרעות מצב רוח למינן.
ו-BAD - שזו הקבוצה שבה אנחנו עוסקים כאן. הפרעות האישיות שיש בהם התנהגות פוגענית מאד באחרים, דרמטית במידה לא מבוטלת ונטולת לקיחת אחריות או חרטה.
קלאסר בי - לא נעים להכיר
וממה מורכבת קבוצת בי הידועה לשמצה?
כאמור מארבעת הפרעות האישיות האלה:
1. אישיות אנטי-סוציאלית - כך היא מכונה כשבעצם לא מדובר באדם שמתרחק מחברת בני אדם.
הלוואי וזה היה המצב.
אלא מדובר במישהו שחי בתוכנו אבל מתעלם עד כדי העדר לקיחת אחריות מוחלטת וחרטה במקרה של פגיעה משמעותית באחרים.
בלשון העם אנחנו נוטים לקרוא לאישיות כזו - פסיכופתית או סוציופתית (תלוי אם נולדו ככה או רכשו את כל הטוב הזה באופן סביבתי),
ורבים מהם, ניתן לפגוש במקרה הטוב בבתי הכלא הקרובים לביתנו.
2. הפרעת אישיות גבולית - בורדרליין, אם תרצו.
בעיני היא הפרעת אישיות שגם היא סובלת מכינוי שגוי אבל עוד יותר, ממיתוג גרוע במיוחד.
כי מדובר למעשה באישיות חרדה מאד, טראומתית פעמים רבות, שחרדת הנטישה שלה לצד תחושת הריקנות והכאוס הפנימי, הביאו אותה למקום תנודתי וסוער מאד, שלאחרים, קשה מאד להתקיים לצידו.
התגובתיות העוצמתית של הסובלים מהפרעה זו לטריגרים יחד עם הנטייה לאובדנות במקרים מסויימים והקושי להתמודד עם אתגרי החיים יוצרת אצל הסובלים מהפרעה זו בדידות פנימית וגם חיצונית קשה מאד ובניגוד להפרעות האישיות האחרות בקבוצה הזו, הם גם סובלים ומבינים את הסבל שהם מייצרים עבור אחרים - וההתהום שבה הם נמצאים היא כזו שאף אחד מאיתנו לא היה בוחר להיכנס לתוכה.
החדשות הטובות הן כי בניגוד להפרעות האחרות בקבוצה הזו - הטיפול הדיאלקטי התנהגותי שנולד בשנות השמונים של המאה ה-20 הביא איתו בשורה אדירה ומענה לסובלים מהפרעת האישיות הזו.
הוא מצריך אומנם השקעה והתמדה ותרגול של מיומנויות רבות כדי לתת פייט אמיתי לדפוסי החשיבה וההתנהגות הטבעיים של הגבוליים, אבל שכרו בצידו, לגמרי לגמרי. ואני יכולה להעיד על השינויים המדהימים האפשריים, מגוף ראשון כמי שעוסקת בטיפול ומשתמשת בכלים האלה ביום יום.
3. הפרעת אישיות נרקיסיסטית - שאותה אולי צריך להציג הכי פחות מכולן, לאור המידע הרב ברשת בנושא הזה, וכמה נפלא שהוא נמצא. ובכל זאת בכמה מילים, הפרעת האישיות הזו, בדומה להפרעה האנטי סוציאלית, רק בביטויים קיצוניים טיפה פחות - מתאפיינת בהעדר אמפתיה, התעלמות מצרכי האחר, המנעות מלקיחת אחריות ותחושה שמגיע להם יותר, שהם זכאים ליחס מיוחד והעולם יצטרך ללמוד להבין את זה גם.
מאפיינים נוספים של ההפרעה היחסית מדוברת הזו הם צורך בשליטה, שימוש במניפולציות רגשיות להשגת המטרות שלהם על חשבון אחרים, בלי למצמץ כמובן, ועוד. ובכל מקרה ככלל אצבע אם את הפרעת האישיות האנטי סוציאלית עדיף לא לפגוש בסימטה חשוכה, את הסובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית עדיף לא לפגוש בכלל.
4. הפרעת אישיות היסטוריונית - רביעית ואחרונה מתוך הפרעות האישיות של קבוצה ב' - היא האישיות ההיסטורינית שגם היא בדומה לנרקיסיסזם יושבת איפה שהוא שם על הרצף של האנשים הזכאים בעיני עצמם. וכשהביטוי העיקרי של הפרעת האישיות הזו הוא הצורך הקיצוני שאינו יודע שובע בתשומת לב, בבמות אם תרצו ובכל מקרה בהמצאות באור הזרקורים מול כל מי שמקיף אותם, תמיד.
תודה אבל לא תודה
אני שומעת אתכם אומרים, קצת מדוכדכים נוכח תמונת ההפרעות האלה, של קבוצה ב' הידועה לשמצה.
אנחנו מעדיפים, אתם בוודאי אומרים לעצמכם, לא לפגוש אף אחד מכל אלה לעולם, כולל הפרעת האישיות הגבולית שהיא קצת אחרת, מודעת לסבל שהיא גורמת לסובבים ועדיין לא יכולה אחרת, אלה אם מוכנה לצאת למסע לא פשוט של ריפוי בדרך ה-DBT.
והאמת היא שאני מסכימה אתכם, במידה רבה, ואפילו הייתי רוצה לאחל לכולנו שלא להיות מעולם במקום שבו אנחנו מוצאים את עצמנו מול האתגרים האלה.
אבל
האמת היא
שהחיים, כמו שהם היום, יש בהם לצערי נרקיסיזם לרוב, גם קבוצתי, גם על פני הרשתות החברתיות וגם בכל תחנת רדיו או טלויזיה שתפתחו לפתוח.
והאמת הנוספת החשובה אפילו יותר היא שהידע הזה, ההכרות, ההבנה של מהן הפרעות האישיות האלה, איך מזהים איתן, מה ניתן לעשות מולן ומה לא ואיך להתמודד כשאין ברירה אלה להיות במגע עם אדם הסובל מהן, האמת היא שזו אולי האמת החשובה מכל, ואולי קצת גם הסיבה לכתיבת המאמר הזה.
מוזמנים להגיב, להציע, להעיר ולהאיר את עיני
בכל הערה
רותי