נרקיסיזם סמוי הוא אולי אחד מדפוסי האישיות הקשים ביותר לזיהוי.
אחיזת העיניים שהנרקיסיסטים הסמויים מביאים לעולם מתעתעת, מורכבת כל כך, שגם שרלוק הולמס בעצמו לתחושתי לא היה עולה על זה לולא הכיר את התופעה בשמה, גם עם עזרתו של ווטסון כנראה.
פעמים רבות גם מטפלים מנוסים מפספסים את העובדה שהם יושבים מול נרקיסיסט סמוי או הקורבן שלו, ויכולים לחשוב די בקלות שמדובר במצב הפוך שבו הנרקיסיסט הוא הקורבן והצד הנפגע. כן עד כדי כך מתעתעת היא ההפרעה הזו ועד כדי כך פוגענית וחודרת לנשמתו של הקורבן שפעמים רבות גם הוא עצמו מפסיק להאמין לעצמו (מישהו אמר גזלייטינג?)
נרקיסיזם סמוי - לא נעים להכיר
אז מהו בעצם נרקיסיסט סמוי?
לטובת שרלוק ואחרים : נרקיסיזם סמוי הוא בעצם נרקיסיזם לכל דבר, כולל התכונות של הנרקיסיסט כמו העדר אמפתיה, העדר לקיחת אחריות ואוטנטיות ותחושת זכאות לעומת אחרים.
אבל לצד כל התכונות הנפלאות האלה של הנרקיסיסט אצל הנרקיסיסט הסמוי ישנה גם הסתרה עמוקה של מי הוא ומה הוא באמת ולצד זה הצגה מול העולם של עטיפה שנראית הכי רחוקה שיכול להיות מנרקיסיזם.
עד כדי כך מתוחכמת היא היכולת הזו של הנרקיסיסט להיתפס כמשהו אחר לגמרי, שאני סבורה כי אם תשאל משקיף מהצד המתבונן על קבוצת אנשים שאחד מהם הנרקיסיסט הסמוי מי הוא מבינהם, מסדר זיהוי סטייל, נדמה לי שהוא האחרון שאליו יפנו המשקיפים אצבע מאשימה.
לכן במרבית המקרים על פני השטח הכל נראה טוב, וברוב מערכות היחסים במיוחד בתחילתם הנרקיסיסטים הסמויים יודעים לומר את הדברים הנכונים ולשחק "אמפתיה" כשמתחת לפני השטח התחושות האלה לא קיימות.
לכן גם מערכות היחסים עם הנרקיסיסטים הסמויים פעמים רבות נמשכות שנים ארוכות, עשורים ואפילו חיים שלמים. כי גם הקורבן, שלא לומר הסביבה הלא מתקפת מסביב - עלול לחשוב שהאשמה בו לאורך תקופה ארוכה ולהמשיך להיות חשוף להתעללות סמויה וכואבת.
אז איך זה משפיע על הקורבן?
אני חושבת שיהיה בטוח לומר ללא חשש להגזמה שההשפעה של הקשר הזה על הקורבן נוגעת לכל היבט בחייו. בריאותי, משפחתי, חברתי, כללי, יו ניים איט, זה שם.
כי בריאותית, פיזית ונפשית כמובן שיש להתעללות סמויה שמערערת על המהות שלך ותפיסת המציאות שלך השפעה רחבה.
וכלכלית כמובן שיש לכך השפעה על היכולת להתקדם, ליצור, להאמין בעצמך.
חברתית בוודאי, משפחתית - מול המשפחה המורחבת גם כן
ועוד ועוד.
הנרקיסיסט הסמוי לא משאיר אף שטח לא מטופל.
ואם כן הוא אינו מתכוון לעשות את זה.
למשל מקום עבודה שבו הקורבן מוצא סוג של תיקוף ונחמה - עלול להיות פשוט מחוץ להישג ידו של הנרקיסיסט והוא בוודאי לא יהיה מרוצה מכך ויעשה כמיטב יכולתו במסגרת המשפחתית חברתית שבהם הוא נוכח לצד הקורבן - כדי לאזן את המציאות בחזרה ולהחזיר את הקורבן למקום הנכון עבורו - תחת שליטתו.
התמודדות טיפול ושיקום
אוקי אתם אומרים. הבנו.
מדובר בהפרעה קשה ונסתרת שיכולה לשאוב ממש בפועל את החיות והאותנטיות ומהמהות מהקורבן. אז מה עושים? איך יוצאים לדרך חדשה אם מבינים שמול זה אנחנו מתמודדים?
בתור התחלה, ואחרי שברכתי אתכם על האומץ ועל התושייה בחיפוש המידע הנכון והבנה מול מה אתם עומדים, אני חושבת שהכי הכי הכי חשוב לפנות לאנשים שמבינים בנושא. מטפלים אבל ממ לא רק, חברים שנדמה לכם שיש להם איזו נגיעה לזה, בני משפחה שיהיו קשובים ופתוחים לשמוע את מה שיש לכם לומר, כל מי שמבין בזה או מוכן להבין.
אחרת אתם עלולים במקרה הטוב לקבל את העצה הלא נכונה, ובמקרה הטוב פחות ממש להיפגע על ידי מישהו נוסף שיחזק את הפגיעה בכך שיחזק את העמדה של הנרקיסיסט גם ללא כוונת זדון ממש אלא פשוט בשל חוסר הבנה.
ושם עם האנשים הנכונים, המבינים או מוכנים ללמוד, שם יתחיל השיקום האמיתי. שם תוכלו להתחיל לשמוע לראשונה שאתם לא משוגעים, שלא ככה מתנהגים בני זוג, חברים, הורים, או קרובים אחרים. שאתם לא אחראים על התקפי הזעם, ושלל הצרות האחרות שהייתם חשופים להם ושמותר לכם להתחיל לחיות.
ומה אחר כך?
כלום והכל.
לאט וקצת לפעמים במהירות מתוך הרצון לפצות על זמן אבוד
ובכל מקרה מתוך הבנה של מה שעברתם, של הצורך שלכם לחזור להאמין בעצמכם ובאחרים, שאתם לא אשמים ושיש אופק שאתם כבר קצת יכולים לראות